כרטיס חיוב נטען - למי בעיקר הוא מיועד וכמה זה עולה?

לכל החדשות

 

כיום הכרטיסים הנטענים מהווה אלטרנטיבה לכחצי מיליון איש בישראל שמתנהלים בעיקר על בסיס מזומנים, ומעניקים להם פלטפורמה לנהל את כספם מחוץ למערכת הבנקאית.

סקר הלמ"ס שפורסם בשנת 2018 מעלה כי לכ-14% ממשקי הבית אין כלל חשבון בנק. יותר מ-300 אלף איש בישראל הם בעלי חשבון מוגבל. כמו כן, בקרב אוכלוסיות, כגון במגזר הערבי והחרדי, שיעור מודרי הבנקים - בין מבחירה ובין אם בלית ברירה, הוא גבוה במיוחד.

אם נוסיף לכך כ-200 אלף עובדים זרים שנמצאים בישראל נגיע ליותר מחצי מיליון איש שרבים מהם מקבלים את משכורתם במזומן או בצ'ק מהמעסיק (אותו הם פודים למזומן).

באופן רשמי, גם לקוח שמוגדר כ"מוגבל" עם היסטוריה "בעייתית" בהתנהלות הפיננסית שלו, יכול לפתוח חשבון בנק. לבנקים אסור לסרב לפתיחת חשבון (כל עוד לא קיימת סיבה סבירה לסרב) כמובן לשיקולם עם הגבלות כמו: ניהול יתרת זכות - ללא מתן אשראי וללא אפשרות לאוברדראפט. אלא שבמבחן המעשי, הבנקים לא ששים לעשות זאת וגם המודעות של הציבור לגבי זכויותיו בעניין זה נמוכה.

דחיפה נוספת לתחום הזה הוא החוק להגבלת השימוש במזומן שנכנס לתוקף בתחילת 2019. למרות שהגבלת השימוש חלה על סכום גבוה של 11,000 שקל, החוק נועד ככלל לעודד את הציבור לעבור משימוש במזומן לאמצעים שבהם ניתן לעקוב אחרי התשלומים שמתבצעיםכאן נכנס לתמונה הכרטיס הנטען. 

אז מה העניין?  העניין הוא שהבנקים לא ממש אוהבים את זה והתוצאה היא שכמעט אף אחד מהם לא מקדם כרטיסי חיוב נטענים חוץ בנקאיים. לבנקים ולבנק ישראל אין עניין לקדם את השימוש בכרטיס הזה. הבנקים רואים בכך אלטרנטיבה לחשבון הבנק. בניגוד לכרטיס הדביט – כרטיס חיוב שהעסקאות שנעשות בו מחויבות באופן מיידי מחשבון הבנק ואינן נדחות למועד חיוב קבוע, בכרטיסי החיוב הנטענים חשבון הבנק לא רלוונטי (אין בו צורך) ואין לו קשר לכרטיס.

כיום רבבות עובדים המוגבלים בבנק, ומקבלים את משכורתם בצ'ק או מזומן בעיקר בתחומי הסיעוד, הבניין, המסעדנות, המלונאות, החקלאות ועוד. אל כל האוכלוסייה הזו ניתן להוסיף גם את כל מי שרוצה להשתמש בכרטיס הנטען לצורך קניות באינטרנט". מדובר על אוכלוסייה שמגלגלת מחזור של למעלה מ- 3.5 מיליארד שקל בחודש. מבחינת המערכת הבנקאית אין כלל התייחסות לאוכלוסיות הללו. התחילו לקדם קצת את כרטיסי הדביט, אבל הם שייכים למי שיש לו חשבון בנק. מה עם האוכלוסיות האחרות?..

אז מה מאפשר הכרטיס הזה ולמי בעיקר הוא מיועד וכמה כסף זה עולה? בדקנו.

בשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה ברחבי העולם פתרון מהפכני, המשמש כתחליף למזומנים ומאפשר לכל אדם לנהל את כספו בצורה פשוטה ויעילה (גם אם אין ברשותו חשבון בנק או כרטיס אשראי). פתרון זה כולל שימוש בכרטיסי חיוב נטענים ובארנק דיגיטלי. כיום מוצר זה נמצא בשימוש כמעט בכל בית באירופה ובארה"ב.

כרטיסי חיוב נטענים בינלאומיים, מהווים תועלת ופתרון עבור קבוצות משתמשים רבות:

  1. חברות אשר מעמידות לרשות עובדים תקציב הוצאות לשימוש בארץ או בחו"ל.
  2. ישראלים שאין להם חשבון בנק או שחשבון הבנק שלהם הוגבל אשר יכולים לקבל את שכרם ישירות לכרטיס.
  3. בני נוער אשר מקבלים מהוריהם תקציב תקופתי.
  4. סטודנטים שלומדים במרחק גדול מבית הוריהם ונתמכים על ידי ההורים שתומכים בהם כלכלית.
  5. צעירים המטיילים בעולם ולעיתים גם נזקקים להעברה מידית של כספים לצרכים בלתי צפויים.
  6. ישראלים המטיילים בעולם ולא רוצים להסתכן באובדן או גניבה של כרטיס האשראי שלהם.

קבוצות אוכלוסייה אחרות שאין להם חשבונות בנק בהם חרדים, ערבים ישראלים ועוד.

את הכרטיס הנטען מטעינים מראש בסכום כסף – בין אם מדובר במשכורת הנטענת על ידי המעסיק ובין אם מדובר בכרטיס שנועד לקניות בארץ ובחו"ל. הכרטיסים הללו שבארה"ב ואירופה כבר מהווים כ-12% מנתח השוק של כרטיסי החיוב בכלל ומהווים אלטרנטיבה לכרטיסי אשראי עבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה, עדיין בתחילת דרכם כאן בארץ.

משבר הקורונה והשלכותיה יחד עם חוק צמצום שימוש במזומן גרמו לכלל הישראלים לשנות את הרגלי הרכישה. לפי הנתונים של הלמ"ס, במרץ-מאי 2021, היקף הרכישות של הישראלים בכרטיסי האשראי היה גדול ב-16.5% מבתקופה המקבילה אשתקד. בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2020, נרשמה עלייה של 6.1% בתקופה. כלומר, יותר עסקאות מתרחשות באמצעות מערכות סליקה ופחות במזומן. זו תוצאה של הרבה גורמים שפעלו יחד אך התוצאה היא אחידה לכולם - צורך בכרטיסי חיוב על מנת לממש עסקאות.

כיום קיים מגוון רב של הכרטיסים הנטענים בישראל . ישנן מספר חברות המציעות כרטיסי חיוב נטענים, חלקם מנפיקים וחלקם משווקים. השוק הזה נמצא בתהליכי צמיחה והתפתחות מהירה, כל הזמן משתדרגים ומוסיפים שירותים ואפשרויות נוספות למשתמשים.

לכרטיסים נטענים סל עמלות משתנה מספק לספק 

עמלות הנפקה בין 35-50 ש"ח

עמלות טעינה בין 0.5-3 %

דמי ניהול חודשיים בין 0-25 ש"ח

עמלת משיכה בכספומט בין 5-7 ש"ח

אך העלויות האלה משקפות את מגוון האפשרויות שספק מעמיד לרשות הלקוח.

ישנם כרטיסים שמגיעים עם ארנק דיגיטלי, אפשרויות שונות ומגבלות שונות מכרטיס לכרטיס.

לכן, ללקוח יש את האפשרות לבחור איזה מהכרטיסים מספקים לו את התועלת הגבוהה ביותר עבורו.

ישנן הגבלות בסכום הפקדה/משיכה, יתרוה מקסימלית ועוד. (משתנה מכרטיס לכרטיס)

  • לדוגמא סכום הטעינה המקסימאלי בכרטיסי משכורת נע סביב 15,000 – 20,000 שקל.
  • סכום משיכה בודדת נע סביב 500-1,500 שקל.

ישנם 2 פרמטרים חשובים מאוד שכרטיס נטען מעניק לבעליו:

זמינות

כרטיסים נטענים לרוב נמצאים בעשרות תחנות טעינה הפזורות בכל רחבי הארץ. במידה ואתם מעוניינים לרכוש כרטיס כזה, ודאו שישנה תחנת טעינה קרובה לביתכם. בתחנת טעינה זו תוכלו להטעין מזומנים, למשוך, לבצע פעולות המרה. ועוד.

שליטה בהוצאות

עם כרטיס נטען תוכלו לשלוט בהוצאות שלכם בצורה מקסימלית. אתם בלבד מחליטים איזה סכום להפקיד ואיזה סכום כסף נמצא בכל רגע בכרטיס שלכם. כך תוכלו לשלוט בכספיכם בצורה מרבית. הפקידו כל תקופה שמתאימה לכם סכום אשר תרצו להוציא, עקבו אחרי הוצאותיכם, וחסכו. האמת היא שאתם אפילו לא צריכים לעקוב אחרי ההוצאות שלכם. אתם יכולים להשתמש בכרטיס כרצונכם ופשוט ברגע שהכספים יגמרו העסקאות יסורבו. אבל אם אתם רוצים למנוע מצב זה של חוסר נוחות עדיף לבצע מעקב תדיר אחרי הכספים.

 

בין אם תרצו לרכוש כרטיס נטען ובין אם לא, זכותכם לדעת על קיומם ומשמעותם בחיינו כצרכנים.