הסדרה והגברת הפיקוח על הצ'יינג'ים בישראל

הסדרה והגברת הפיקוח על הצ'יינג'ים בישראל – דרישה בחוק לרישיון לפעילות פיננסית.

 

הצ'יינג'ים, ובשמם הרשמי - נותני שירותים פיננסיים או נותני שירותי מטבע, מספקים מגוון של שירותים פיננסיים: המרת מטבע, העברות כספים בינלאומיות, שיווק כרטיסי חיוב נטענים, ניכיון שיקים והלוואות. היקף הפעילות בענף זה הוערך בשנים האחרונות בכ-150 מיליארד שקלים בשנה.

לענף נותני שירותי המטבע חשיבות וערך חברתי וכלכלי רב. רשות לאיסור הלבנת הון: "ענף זה מהווה תחרות לתאגידים הבנקאיים ומספק שירותים לאוכלוסיות אשר מסיבות שונות אינן מקבלות מענה מספק דיו מהסקטור הבנקאי".

אלא שלצד חשיבותם של הצ'יינג'ים לאוכלוסיות שמתקשות לקבל מענה בבנקים, ריבוי עסקאות במזומן ורגולציה רופפת יחסית הפכו אותם למוקדי הלבנת הון ול"צינור חמצן" של ארגוני הפשיעה. לא מדובר כמובן בכל הענף, אבל מספיק בשביל לסמן אותו כמוקד סיכון על ידי הרשויות.

 

במטרה להדק את הפיקוח על ענף הצ'יינג'ים, כבר מתחילת שנות ה-2000 הם חויבו להירשם אצל המדינה, וב-2017 חויבו בחוק גם להגיש בקשה מסודרת לקבלת רישיון. נותני שירותים פיננסיים נדרשו להגיש דוחות נרחבים על סוגי והיקפי הפעילות שלהם, סוגי הלקוחות ודיווחים חריגים לגביהם, נהלי עבודה ושמירה על נתונים, עמידה בצווים וחוקים, ריתוק הון בצד (לפחות 300 אלף שקל עד מיליון שקל לפי היקף פעילות), דוח קיום דרישות ממשל תאגידי (כמו מינוי דירקטוריונים ועוד. על מסמך הבקשה להיות חתום ומאושר ע"י עורך דין ואותו יש להעביר בזמן הנתון ולהמתין לתשובה.

 

מהמידע שהמדינה סיפקה לבית המשפט עולה כי נכון לינואר 2020 הוגשו לרשות שוק ההון 2,700 בקשות רישוי; מהן נמצאו מאות רבות של מבקשי רישיון שלגביהם קיים מידע פלילי או שהתעורר ספק לגבי מהימנותם. נכון לראשית ינואר - 336 בקשות לרישוי אושרו (I-CHANGE אחת מהן), 220 בקשות נדחו ומתוכן 90 על רקע מידע פלילי או ספק לגבי מהימנות. לגבי יתר הבקשות טרם ניתנה החלטה. אותם בעלי צ'יינג'ים שרישיונם נשלל מקבלים מכתב שלילה ובו שורה אחת בלבד: "ברשות משטרת ישראל מידע חסוי הקושר את הנדון למעורבות בביצוע עבירות הלבנת הון. לאור זאת, המלצת המשטרה - שלילית".

 

רשות שוק ההון מופקדת על מתן או דחיית רישיונות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016. החוק הוא תולדה של צוות בינמשרדי ("צוות ליכט") שבחן את תוצאות העדר הפיקוח על שוק השירותים הפיננסים החוץ-בנקאיים, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בפעילות ענפה של גורמים לא לגיטימיים מבחינת שלטון החוק. במסגרת המאמץ לייצר שוק ראוי, המוסדר על-ידי רגולטור פיננסי, ואשר מיטיב עם הצרכן, ניתנה לרשות סמכות לדחות בקשות רישיון מטעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו.

כדי להילחם בהון השחור, המדינה מסרבת לאפשר למאות בעלי צ'יינג'ים להמשיך לפעול, מסיבות שונות כולל סעיף מיוחד על כך שלמשטרה יש מודיעין סודי נגדם. רשות שוק ההון וראש הרשות לאיסור הלבנת הון לשעבר: "אין לתת להם לפתוח חמצן לארגוני פשע".

 

לפי החוק, הממונה על שוק ההון רשאי לא להעניק רישיון למי שהורשע בעבירות מסוימות, או למי שהואשם בעבירה כזו ומשפטו טרם הסתיים. לצד זאת, החוק אפשר לממונה להתחשב גם בנסיבות שלדעתו "מטילות דופי ביושרו וביושרתו" של מבקש הרישיון.  יודגש כי עצם השימוש במידע מודיעיני וחקירתי אושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ומידע כאמור בעניינם של מבקשי רישיון מוגש לרשות לשם קבלת החלטה על-ידי גורמי המודיעין והאכיפה המוסמכים לכך בהתאם לנוהלי עבודה סדורים

בתי המשפט אישרו את שיטת הפעולה של הרשות. במקרים בהם מוגשת עתירה נגד ההחלטה שלא להעניק רישיון, השופטים מבקשים לראות בעצמם את החומר המודיעיני. ברוב המקרים הם אישרו את החלטת רשות שוק ההון, אך גם כשפסלו אותה - לא יצאו נגד הפרקטיקה של הסתמכות על מידע מודיעיני.

עו"ד יהודה שפר, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, תומך בשימוש במידע המודיעיני. "תחשוב שיש בן אדם שנעצר שלוש פעמים בחשד שהוא עבריין מין, והוא לא הורשע", אומר שפר. "תיתן לו רישיון לפתוח גן ילדים? מידע מודיעיני הוא בהחלט לגיטימי. יש פה התנגשות עם זכות אזרח, אבל לכן יש זכות לעתור לבית המשפט, והשופטים מסתכלים על החומר החסוי. אי אפשר להפוך את המידע לראיות כדי לא לשרוף את המקור, ולכן אותו אדם לא הולך לכלא. מצד שני לתת לו לפתוח צ'יינג' זה לתת חמצן לארגוני הפשע".

המציאות מגלה כי ענף נותני שירותי המטבע לעיתים מוצג באור שלילי, נותני שירותי המטבע מסווגים על ידי הבנקים כלקוחות בסיכון גבוה, ונש"מים נאלצים להתמודד עם ההגבלות השונות המוטלות עליהם מעת לעת מצד הבנקים. 

אין זה סוד שהמערכת הבנקאית איננה "מתלהבת" מפתיחת חשבונות או אפילו ממתן שירות ללקוחות חוץ-בנקאיים, וזאת על רקע חקיקת חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000, ופרסום ההנחיות בנוהל ניהול בנקאי תקין 411 בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור, וזיהוי לקוחות

כמובן שאסור להכתים את כל הסקטור הזה כי יש בו גם שחקנים לגיטימיים שחלקם ענקים פיננסיים המתחרים בבנקים. אך מצד שני בצ'יינג'ים אין רגולציה מקבילה לזו של הבנקים, ונפתח פה פתח להלבנת הון.

מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נמסר כי "הרשות פועלת על פי חוק במימוש סמכויותיה ודחיית רישיונות מי שאינו עומד בקריטריונים שנקבעו בחוק. זאת בשיתוף פעולה מלא עם גורמי אכיפה נוספים, ביניהם משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, במטרה להגן ולהבטיח את ענייני הלקוחות תוך יצירת סביבה אמינה, בטוחה ושקופה בשוק השירותים הפיננסיים המוסדרים לטובת כלל הציבור הישראלי".

מה שחשוב לומר לסיכום, כל צ'יינג' שפתוח ועובד מנובמבר 2021 והלאה הינו בעל רישיון שעבר הסדרה ועמד בכל הדרישות של כל הרשויות. כך שאתם יכולים להשתמש בשירותיו ללא חשש.